חדוה ורוני ראובן — שומר היער

חמישי, 27.10.11 | שעה 20:00

קיני ציפורים, כלבים, מדגרות ביצים ועיניים הם מקצת מהדימויים שמפסלת חדוה ראובן מחומר לבן. בן זוגה רוני ראובן מצייר על גבי עץ, מתכת וחומרים קשים אחרים את היערות. בתערוכה חוברים בני הזוג ומשימים עצמם ליוצרי היער ושומריו.
היער בעבודתם משמש כסמל למקום המועד לאסון ועל כן הם יוצרים מגן מול הפרעות התוקפות. בתערוכה הופכת הגלריה למעין רחם בטחון לחפץ לשרוד.

המניע בעבודתה של חדוה ראובן הוא לתפוס את רבדיה השונים של הנפש ולהנציח את המקומות אותם היא מכנה “המוארים והחשוכים”. כאשר ראובן מפסלת את הקן או המדגרה היא מודעת גם לרבדים האפלים והמסוכנים בעצמה. הקן המפוסל משמש הן כמקום המשמר את הרע שלא יפרוץ והן את הטוב שלא יברח. את הדואליות הזו אפשר למצוא גם בפסלי הביצים השבירות הצופנות בתוכן חיים מתפתחים, וגם בפסלי הכלבים השומרים על היער השבריריים כל כך שהצופה בם תוהה על מידת הצלחתם במשימה המיועדת להם. גם בפסלי העיניים היא קוראת תגר על הנפש: העין השומרת הנוצצת המסמלת את הקשר הראשון בין אם לתינוקה היא אותה עין מבקרת, חודרנית ומפחידה.

רוני ראובן מצייר. על גבי פלטות עץ, גזעים, מגשי מתכת הוא מתאר עולם שרוף, חרב וכאוטי שדמויות אנוש צצות ממנו כמו לבשר על תחיה. הדימויים אקספרסיוניסטים ומדויקים כמו חזה את קץ העולם. היער של ראובן מורכב מתלוליות, עצים, אדמה, שורשים, עלים וקליפות גזע – כולו טבעי אך חורש רע. ראובן לא מסתפק במשל על שריפת היער אלא מדקדק בפרטי האש האוחזת בו.

נושא התערוכה וההידוד בין הפסול התלת ממדי לבין הדו ממדיות של הציור הם למעשה משל לרכיבי הזוגיות החופנים בתוכם השלמה, בטחון, חוסר ישע והצלה, פרספקטיבה, ספונטניות ושליטה, טוב ורע, שטחיות ועומק ובעיקר אחריות על התוצאה הרת הגורל.

נעילת התערוכה: 20.11.11