אוהד שאלתיאל — זיקוקין

שישי, 20.05.16 | שעה 12:00

 
אוהד שאלתיאל — זיקוקין

 אודות 

בסדרת ציורים רחבת היקף מקפיא אוהד שאלתיאל את מופע האש המרהיב בשמים כרגע האוחז תופת ושמחה.

פחם עץ, גופרית צהובה וחנקת אשלגן הם החומרים מהם עשויים זיקוקים. הם פולחים את השמים בליל חגיגות עצמאות בכל הארצות אצל כל העמים, ומהווים סמלים לאקסטזה חייתית ופראית ולרגעי אושר צרוף ושחרור. כבר חצי יובל מבלה שאלתיאל את קיציו באמריקה. כל ארבעה ביולי הוא עד למחזה הראווה הפירו-טכני שמפיקים האמריקאים הנמשך כשעה וחווה את שדה הקרב שלו. אור בוהק ורעמי תותחים, הריחוק מהמולדת, החגיגה והשמחה של האחרים נטענים בזיכרונות הרי גורל ופוערים בנפשו דיסוננס שאותו הוא מבקש ללכוד בעבודתו.

פחם, זפת, צבעי שמן ומים, חריטות ושריטות על בד ועץ הם החומרים והטכניקות ששאלתיאל משתמש בסדרה כדי ללכוד את ההבזק שבין העילאי לטראומטי. בשלב הראשון שופך שאלתיאל את הזפת על בדים גדולים או ניירות קטנים, והופך את המצע לאופל. מתוך הצורות והרבדים שיוצר החומר השחור באופן כאוטי, הוא לוכד בדיוק רב, בצבעי שמן מדולל או בצבעי מים, את הדימוי הצבעוני והשמח: את צורת הזיקוק המפציע בשמים, את הנוף הזוהר הנגלה להרף עין ואת האור השוטף את האדמה. הכאוס מכתיב את הסדר ממש כמו שהמפץ הגדול יצר את הבריאה. פרדסי השרון, יערות הכרמל, אמריקה ועזה צצים מתוך הבד כבמופע קסמים.

ההשתאות, הפליאה והשמחה מתחלפים בכאב הזיכרון כאשר בבואו להשלים את הדימוי, שורט וגורע שאלתיאל את המצע והופך את הבד למצולק ואת הנייר למתפורר.
תוהו ובוהו, בריאה והרס הקיימים תמיד במחזור היצירה של שאלתיאל והמושפעים תדיר מקורות חייו, באים בסדרה הזו לאיזון מרהיב עין, כמו בשירה של דליה רביקוביץ’ “כתמי אור” (מתוך אהבת תפוח הזהב) בו היא מתארת את האהבה ענוגה והתשוקה גדולה בין האפל לזוהר.

וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר…

וְיֵשׁ אַהֲבָה עֲנֻגָּה בֵּין הָאֹפֶל לְבֵין הַזָּהָב.

וְהֵם חֲבוּקִים וּשְׁלֵוִים וְאֵין בָּהֶם קוֹל וּמַשָּׁב
וְהָאוֹר מְנַטֵּף וְנוֹשֵׁק אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו
וְהָאֹפֶל הוֹפֵךְ אֶת גּוּפוֹ כִּבְאֵר לְכִתְמֵי הַזָּהָב.

 אוצרת 

חנה קומן

נעילת התערוכה: 20.06.16

Ohad Shaaltiel — Fireworks

Friday 20.05.16 | at 12:00

 About the Exhibition 

In a large-scale series of paintings, Ohad Shaaltiel freezes the magnificent fire spectacle in the sky like an instant grasping hell-and-joy.
Wood coal, yellow sulfur, and potassium nitrate are the materials firecrackers are made of. They carve the skies on Independence Day festivities in all countries for all peoples, icons of savage, animal ecstasy and moments of pure bliss and freedom. Shaaltiel has been spending his summers in America for over half a jubilee. Every Fourth-of-July he witnesses the infinite pyrotechnic spectacle produced by Americans, as he experiences his own battlefield. Shining light and cannon thunders, the distance from his homeland, other people’s celebration and joy are charged with vital memories and gape in his soul a dissonance that he has been trying to capture in his work.

Coal, tar, water and oil colors, engraving and scratching on canvas and wood are the materials and techniques Shaaltiel uses in the series to grasp the flash between the sublime and the traumatic. First, Shaaltiel pours the tar on large canvases or small sheets of paper, transforming the bedding into darkness. From the forms and layers chaotically created by the dark substance, he meticulously captures in diluted oil or watercolors, the colorful joyous image: the form of a firecracker rising in the sky, the brilliant landscape visible for an instant and the light flooding the earth. The chaos dictates the order just as the big-bang created Genesis. Orchards in the Sharon, Carmel forests, America and Gaza materialize from the canvas as in a magic show.
Amazement, wonder and joy are replaced by the pain of memory when as he comes to complete the image, Shaaltiel scratches and reduces the bedding rendering the canvas scarred and the paper crushed.

Chaos, genesis and destruction, ever-present in Shaaltiel’s creation circle, ever influenced by his life story, reach in this series a spectacular balance, as in Dalia Rabikovich’s “Stains Of Light” (from Love of the Golden Apple) where she describes the gentle love and the great passion between the dark and the gilded.

Stains of light
And in this matter, dark, stains of light were stamped…
And there is gentle love between the darkness and the gold.

And they are embracing and peaceful, void of sound or gust
And the light trickles and kisses this matter with its lips
And the darkness turns its body like a well for the gold stains.

 Curator 

Hana Coman

Closing: 20.06.16