שירלי אגוזי — בית: מתוך דברים שאינם — רישומים וחפצים

חמישי, 19.03.15 | שעה 20:00

 
 שירלי אגוזי — בית: מתוך דברים שאינם - רישומים וחפצים*

 אודות התערוכה 

שירלי אגוזי יוצרת בית משבע סדרות של רישומים, חפצים שיוצאים מהקשרם ופסלים מיניאטוריים.
הבית שבונה אגוזי בחלל הגלריה נטול הגדרה ארכיטקטונית אלא פרפרזה תודעתית למשפטו של המשורר ג’ובראן חליל ג’ובראן “ביתך הוא גופך רחב ידיים”. הבית של אגוזי הוא מרחב מופשט, חופשי ופרוע המזמין להשתוללות: נטול חדרים, לא מסודר, ללא היררכיה ונטול סיפור.
כתם דיו אקראי, פיסת מסקינג טייפ, בליטה לא צפויה בנייר, טקסטורה של מרצפת, מהווים נקודת אחיזה לסדרות הרישומים. בהמשך התהליך הופכים למקום הבטוח המספק לאגוזי מחסה מפני הרע העשוי לקרות, מפני פלישה עוינת לתודעתה, מפני המציאות. תכונות הדיו כנוזל חמקמק, נטול שליטה, אקראי, הנספג בקלות, מאפשר לאגוזי לזרום עם התודעה, להביע חופש, לפנטז וללכת שבי אחר החומר.

“חיילים עושים שלום” סדרת פסלונים של חיילי צעצוע מפורקים מנשקם, עטופים וצבועים מחדש שרק ידיהן הקטנטנות מושטות במחווה של שלום, היא עוד נתבך בבית הדימיוני שבונה אגוזי. האוחזים בנשק בתנוחת היוצאים לקרב עטופים כאן במסקינג טייפ או מכוסים בשעווה כמו מבשרים על אחרית ימים אגדתית מעין אלגוריה לשקט שמבקשת אגוזי לנפשה המבקשת מחסה.
כיסא עץ, שולחן מצויץ או קערה, חפצים של בית, הופכים לקסם כאשר אגוזי מוציאה אותם מהקשרם המציאותי ומשתמשת בהם כמצע לפסלים. הכיסא מתהפך, השולחן שדה והקערה מלאה עד גדותיה בשעווה על מנת ליצור סצנות פנטסטיות- אסטטיות שובות לב המשוחררות מהיגד.
הבית בתערוכה זו הוא הנושא, המבע והצצה למרחב התודעתי של אגוזי.

 אוצרת 
חנה קומן

שיח גלריה, פירוק הבית ונעילת התערוכה: 25.04.15 | שעה 11:00

Shirley Egozi — Home – Things That Are Gone: Drawings And Objects

Thursday​ 19.03.15 | at 20:00

 About the exhibition 

The home Egozi builds in the gallery space lacks architectural definition. It is a conceptual paraphrase of the poet Gibran Kahlil Gibran’s line: “Your home is your larger body”. Egozi’s home is an abstract space, free and wild inviting rioting: lacking rooms, un-organized, no-hierarchy and storyless.
A random ink stain, a piece of masking tape, an unexpected bump in a sheet of paper, texture of a tile, are handles to the drawing series. As the process progresses, they become a safe place providing Egozi a safe place protecting her from the lurking evil, from hostile invasion of her conscience, from the reality. The ink’s features as a dodgy fluid, uncontrollable, random, easily absorbed, let Egozi flow with her conscience, express freedom, fanaticize and follow the substance captive.
“Soldiers make peace”, a series of disarmed toy soldier statuettes, wrapped and repainted, with just their tiny hands extended in a gesture of peace, is yet another layer in the imaginary home Egozi builds. The weapon carriers in battle posture are wrapped in masking-tape or coated in wax as if heralding a legendary apocalypse, an allegory to the quiet Egozy requests for her shelter seeking spirit.

A wooden chair, a frilled table or bowl, home utensils, are converted into magic when Egozi takes them out of their realistic context and uses them as statue platforms. The chair tumbles over, the table becomes a field and the bowl overflows with wax to generate fantastic-aesthetic heart-captivating scenes devoid of narrative.
The home in this exhibition is the subject, expression and peeking hole into Egozi’s conscience.

 Curated by 
Hana Coman

Closing event:​ 25.04.15 | at 11:00